פענוח כתבי יד

 

 

 

 

 

ספר נאות השלום

לרבי נחמיה גאביזון זצ"ל  מתיטוואן 

 

 

 

 

 

 

04וכו' שאנו מבקשי' להחזיר המלכות ואפילו   הבית והם היו מבקשי' להמשיך שלות הארץ  עכ"ל  וכ"כ הרא"ש  וכתבו רבי   בסי'  קפח  והרמב"ם  כתב בספר ההשגות  אין מטבע ברהמ"ז מן התורה   אבל   נצטוינו לברך אחר אכילתנו כ"א  כפי דעתו   כענין  מנימין רעיא בריך רחנמנא מאריה דהאי פיתא ובאו הנביאים ותיקנו להם נוסח מתוקן בלשון  וצח המליצה ושנינו בו  עוד אנחנו בגלות ומלכות בית  דוד משיחנו תחזירנה למקומה  במהרה בימינו וכתב ירושלי'  כי בעינן תיקון  של שלמה ובית דינו והלשון כפי הזמנים יאמר   עכ"ל וכ"מ  מלשון רשי   ז"ל ו התו'  והמרדכי  בפג"ש  ועוד  סיעתא לדברי ממ"ש  רבי   הטור  לעיל בתחילת  הסי' וז"ל תנאי ר"א אומר  כל מי שלא  אמר ארץ חמדה  וכו'  נחום המדי אומר צריך  שיזכיר בהם ברית ותורה  וכו'  ר' יוסי אומר צריך  שיזכיר תורה  וכו'  ולא בא לחלוק או להוסיף  וכו' וגם מדברי  הרב ברכי יוסף  שהוא מהתורה היה קאמר  דלא  בא לחלוק אלא להוסיף  דמשמע דקאמר ארץ חמדה  וכו' דוקא ותו ל"מ ונחום ור ' יוסף  באו להוסיף  דאם הוא באמן  דמן  התורה חייבים לאומרו ר"א  דהוא ת"ק   איך היה נפטר  בלשון ארץ חמדה ותול"מ  אלא ודאי מחוורתה  כדשנינן וזהו תשובות  דלית ביה נגר ובר נגר דיפרקיניה  עוד  היכי דקאמר   בש"ס  דף מט ע"א  דרב   ס"ל דאם לא אמר ברית ותורה ימצא והלא  אם הוא  הוא באמן  דהוא מן התורה מן  הדין צריך לחזור ולברך  פעם  ב'.

 

 

ובר מן  דין ומן דין  הכי משמע בש"ס שם  בדף הנז'  דהכי איתא התם ת"ר מנין לבהרמ"ז מן התורה  שנאמר ואכלת וברכת  זו ברכת הזן  את ה' אלהיך  זו ברכת הזמן ועל הארץ  זו ברכת הארץ הטובה זה בונה ירושלי'   ע"כ הרי  דאסמכו  דוקא  ג' ברכות על הקרא  או אלו נוסח ברכת  הברכות לא אשכחן היכן  נרמזו  בקרא ועוד אם ברית  ותורה הוא נכלל בזה  הי"ל להש"ס להזכי ו וכן שאר  דברים הי"ל לבעלי הש"ס לאסמכוהו אקרא  ועוד לא ידענא היכא  רמיזי בתורה  אלו הלשונות וגם הרמב"ם  ז"ל לא הזכיר מענ"ז דברית ותורה עד דצרי' לחזור כשטעה בהם  כמו שהזכיר  דברי' אלו ודאי כדשנינן מעי' דכוונת  הרב"י בטור  היא  דוקא  על עיקר חיוב ברהמ"ז  הוא  דקאמר ולא על הנוסח  והדין  של הרב  א"ר ודבריו  דברי אמת ניכרים לפע"ד וזו אין צריך  לפנים ודו"ק.

 אחר כתבי זאת  ראיתי שכ"כ  הרב ברכ"י  לעיל סי'  קפב משם מ"ז  דנוסח  הברכות בנביאים תיקנום וכו' ושת"ק  בה ולא אמרה ולא מידי וא"כ הויא שתיקה   כהודאה וא"כ   סתרי דבריו  אהדדי ועוד  אני תמיה כי מ"ש   ע"ז מה חי דש לנו   בזה והלא כבר  הבאתי לעיל לשון הרשבא והראש והטור והרמ"ך של  דהכי ס"ל  מעמ"ש ועל הרבה  הרב  ברכי  אני תמיה למה כתבו משם מ"ז ולא הביא מלשון הבי  מהגאונים הנז' ודוק.  

 כתב הרב"י  לעיל סי' קסג  קעג בשם האורחות חיים וז"ל  כתוב  בס' אורחות חיים  בשם הראב"ד  כל הדברי' הנוהגי' באחרוני' נוהגי'  באמצעי'  שבין גבינה לתבשיל  בין להקהל  בין להחמיר חוץ משפשוש בגופו או  בכותל  או בהיסח הדעת שפוסל  האמצעיים ואין פוסל  האחרוני' מפני שעדיין רוצה לאכול ויהיו צריכות שיעור  חוץ מנגוב היד שאפ האמצעיים צריכים ניגוב  כראשוני'   וחוץ משאר משקי'  שאינם כשרי' לאמצעיים  מפני שאם שמנים וצחים ואינם  מקנים את השומן  ואת המאכל  וסמיך  ליה כתב בשם הרשב"א וז"ל מים אמצעיים  נטלי' בין בכלי בין  שלא בכלי  ואינם  צרכי' דשל מים   אחרונים לכל דבריהם יתרים עליהם  שצריכים  ניגוב כמים ראשונים   ע"כ.

וכתבתי לשון אורחות חיים  פעם ב'   אעפ"י שכבר  כתבתי לעיל במקומו וכתבתי מ"ש"נ  לענ"ד  עכשיו כתבתי אותו  כדי להבי' לשון הרשב"א  הנז'   שהביא הרב"י   סמוך לו ונמ טובאלענין דינא  דהיינו  דהרב או"ח  השוה מי' אמצעיים לראשוני'  נאמר בה דברי  שפוסלי' באמצעיים  דמה שפוסלי' ראשונים והם אלו  א'  שפשוף במקו' המכוסה שבגופו שהוא מקו' זיעה  או פני היה כיצא,  ב' או בכותל  כגון אם שפשף  במקו'  מי' מגולי'  שבכותל עיין לעיל פ' או ג'  או  בקיסם אדמה ה' או  בנגוב  ה' אומר ליטול בשאר משקי'  הם פוסלי' ניגוב  ראשוני'   נמצא כי אינם  שווים לראשוני'   או דוקא  בה' חילוקי' אלו אבל  שאר  דברי' הנוהגי'  בא' כמו שתאמר שצרי' כלי שלם   כדי שיטול ממנו   כבר יצא מדברי אחרני' הנוהגי'  בא' שלא יחזור  המים שיצאו חוץ לזרוע פעם אחרת   על היד ונוטלים   כגון אם שלם פחות מרביעית  הנמצא מדברי'  אחרי'  אין נוהגי'   באמצעיים   כמובא ולזה נביא הרב"י  תיכף ומיד לשון  הרשב"א שכתב דמי'  אמצעיים נוטלי' בין בכלי  בין שלא בכלי  הוא מ"ש כסברת הראב"ד שהביא הרב א"ח משמע שאמצעיים אינם צריכים  כלי שלם   כדי ליטול ממנו  כמו בא' ומדוקדק לשון  הרב"י    בזה"ל  וז"ל 

 

 

 

046

 

 קאמר דאפי מטבע מדרבנן  אפילו  הכי הוא לעיכובא ולא יצא יד"ח ובהכרח לומר כן שהרי הרב"י   בעצמו כתב  בפי'  בתחילה  בסי' משם הרשב"א  ז"ל והרא"ש והרמב"ן  והטור לו ז"ל וכתב  הרשב"א בהא  דאמרינן משה תיקן להם לישראל  ברכת הזן  יהושע ברכת  הארץ  וכו'   קשיא ליה  הוא  קי"ל  בסמוך דברכות אלו מדאוריתא  נינהו יל  דמטבען  הוא שטבעו להך דאי מדאוריתא  אם רצה לאומרה  באיזו מטבע שירצה אומרה  ואכתי משה ויהושע ודוד תיקנו להם מטבע לכל או"א  בזמנה וכדאמרינן  בפרק כיצד מברכין חדה כי אמרה בלשון חול  יצא היכא דאמרה  כי היכי דתקינו  כרבנן וכו'    אלמא  דמטבע הוא שטבעו  רבנן ובודאי שמטבע  שקודם כבוד הארץ ובנין ירושלים אינו המטבע  שאנו אומרי'   עכשיו וכו' שאנו מבקשי' להחזיר המלכות ואפילו   הבית והם היו מבקשי' להמשיך שלות הארץ  עכ"ל  וכ"כ הרא"ש  וכתבו רבי   בסי'  קפח  והרמב"ם  כתב בספר ההשגות  אין מטבע ברהמ"ז מן התורה   אבל   נצטוינו לברך אחר אכילתנו כ"א  כפי דעתו   כענין  מנימין רעיא בריך רחנמנא מאריה דהאי פיתא ובאו הנביאים ותיקנו להם נוסח מתוקן בלשון  וצח המליצה ושנינו בו  עוד אנחנו בגלות ומלכות בית  דוד משיחנו תחזירנה למקומה  במהרה בימינו וכתב ירושלי'  כי בעינן תיקון  של שלמה ובית דינו והלשון כפי הזמנים יאמר   עכ"ל וכ"מ  מלשון רשי   ז"ל ו התו'  והמרדכי  בפג"ש  ועוד  סיעתא לדברי ממ"ש  רבי   הטור  לעיל בתחילת  הסי' וז"ל תנאי ר"א אומר  כל מי שלא  אמר ארץ חמדה  וכו'  נחום המדי אומר צריך  שיזכיר בהם ברית ותורה  וכו'  ר' יוסי אומר צריך  שיזכיר תורה  וכו'  ולא בא לחלוק או להוסיף  וכו' וגם מדברי  הרב ברכי יוסף  שהוא מהתורה היה קאמר  דלא  בא לחלוק אלא להוסיף  דמשמע דקאמר ארץ חמדה  וכו' דוקא ותו ל"מ ונחום ור ' יוסף  באו להוסיף  דאם הוא באמן  דמן  התורה חייבים לאומרו ר"א  דהוא ת"ק   איך היה נפטר  בלשון ארץ חמדה ותול"מ  אלא ודאי מחוורתה  כדשנינן וזהו תשובות  דלית ביה נגר ובר נגר דיפרקיניה  עוד  היכי דקאמר   בש"ס  דף מט ע"א  דרב   ס"ל דאם לא אמר ברית ותורה ימצא והלא  אם הוא  הוא באמן  דהוא מן התורה מן  הדין צריך לחזור ולברך  פעם  ב'.

ובר מן  דין ומן דין  הכי משמע בש"ס שם  בדף הנז'  דהכי איתא התם ת"ר מנין לבהרמ"ז מן התורה  שנאמר ואכלת וברכת  זו ברכת הזן  את ה' אלהיך  זו ברכת הזמן ועל הארץ  זו ברכת הארץ הטובה זה בונה ירושלי'   ע"כ הרי  דאסמכו  דוקא  ג' ברכות על הקרא  או אלו נוסח ברכת  הברכות לא אשכחן היכן  נרמזו  בקרא ועוד אם ברית  ותורה הוא נכלל בזה  הי"ל להש"ס להזכי ו וכן שאר  דברים הי"ל לבעלי הש"ס לאסמכוהו אקרא  ועוד לא ידענא היכא  רמיזי בתורה  אלו הלשונות וגם הרמב"ם  ז"ל לא הזכיר מענ"ז דברית ותורה עד דצרי' לחזור כשטעה בהם  כמו שהזכיר  דברי' אלו ודאי כדשנינן מעי' דכוונת  הרב"י בטור  היא  דוקא  על עיקר חיוב ברהמ"ז  הוא  דקאמר ולא על הנוסח  והדין  של הרב  א"ר ודבריו  דברי אמת ניכרים לפע"ד וזו אין צריך  לפנים ודו"ק.

 אחר כתבי זאת  ראיתי שכ"כ  הרב ברכ"י  לעיל סי'  קפב משם מ"ז  דנוסח  הברכות בנביאים תיקנום וכו' ושת"ק  בה ולא אמרה ולא מידי וא"כ הויא שתיקה   כהודאה וא"כ   סתרי דבריו  אהדדי ועוד  אני תמיה כי מ"ש   ע"ז מה חי דש לנו   בזה והלא כבר  הבאתי לעיל לשון הרשבא והראש והטור והרמ"ך של  דהכי ס"ל  מעמ"ש ועל הרבה  הרב  ברכי  אני תמיה למה כתבו משם מ"ז ולא הביא מלשון הבי  מהגאונים הנז' ודוק.  

 כתב הרב"י  לעיל סי' קסג  קעג בשם האורחות חיים וז"ל  כתוב  בס' אורחות חיים  בשם הראב"ד  כל הדברי' הנוהגי' באחרוני' נוהגי'  באמצעי'  שבין גבינה לתבשיל  בין להקהל  בין להחמיר חוץ משפשוש בגופו או  בכותל  או בהיסח הדעת שפוסל  האמצעיים ואין פוסל  האחרוני' מפני שעדיין רוצה לאכול ויהיו צריכות שיעור  חוץ מנגוב היד שאפ האמצעיים צריכים ניגוב  כראשוני'   וחוץ משאר משקי'  שאינם כשרי' לאמצעיים  מפני שאם שמנים וצחים ואינם  מקנים את השומן  ואת המאכל  וסמיך  ליה כתב בשם הרשב"א וז"ל מים אמצעיים  נטלי' בין בכלי בין  שלא בכלי  ואינם  צרכי' דשל מים   אחרונים לכל דבריהם יתרים עליהם  שצריכים  ניגוב כמים ראשונים   ע"כ.

וכתבתי לשון אורחות חיים  פעם ב'   אעפ"י שכבר  כתבתי לעיל במקומו וכתבתי מ"ש"נ  לענ"ד  עכשיו כתבתי אותו  כדי להבי' לשון הרשב"א  הנז'   שהביא הרב"י   סמוך לו ונמ טובאלענין דינא  דהיינו  דהרב או"ח  השוה מי' אמצעיים לראשוני'  נאמר בה דברי  שפוסלי' באמצעיים  דמה שפוסלי' ראשונים והם אלו  א'  שפשוף במקו' המכוסה שבגופו שהוא מקו' זיעה  או פני היה כיצא,  ב' או בכותל  כגון אם שפשף  במקו'  מי' מגולי'  שבכותל עיין לעיל פ' או ג'  או  בקיסם אדמה ה' או  בנגוב  ה' אומר ליטול בשאר משקי'  הם פוסלי' ניגוב  ראשוני'   נמצא כי אינם  שווים לראשוני'   או דוקא  בה' חילוקי' אלו אבל  שאר  דברי' הנוהגי'  בא' כמו שתאמר שצרי' כלי שלם   כדי שיטול ממנו   כבר יצא מדברי אחרני' הנוהגי'  בא' שלא יחזור  המים שיצאו חוץ לזרוע פעם אחרת   על היד ונוטלים   כגון אם שלם פחות מרביעית  הנמצא מדברי'  אחרי'  אין נוהגי'   באמצעיים   כמובא ולזה נביא הרב"י  תיכף ומיד לשון  הרשב"א שכתב דמי'  אמצעיים נוטלי' בין בכלי  בין שלא בכלי  הוא מ"ש כסברת הראב"ד שהביא הרב א"ח משמע שאמצעיים אינם צריכים  כלי שלם   כדי ליטול ממנו  כמו בא' ומדוקדק לשון  הרב"י    בזה"ל  וז"ל