פענוח כתבי יד

 

 

ספר נאות השלום

להגאון רבי נחמיה גאביזון

מגאוני תיטואן במאה ה 17 

מתוך כת"י יחיד בעולם הנמצא באונברסיטת קולומביה נויורק  

24 G 893 X;New York - Columbia University X 893 G 24

 קולופון: "העתקה נעשתה פה טיטוואן בשנת התר"ה".

מפענח הכת"י יעקב עובדיה

 

 

ד אייר   תשע"ט

 

 

081

אפשר שמה שכתב בכאן   הוא לדעת  התוס'    אבל הוא דעתו ליכא למימר דס"ל איסורא  בלע מיקרי וכמש"ל.

  בסי' הנז'   כתב הב"י    בשם הר"ן   בד"ה  אפילו לא נשתמש בהם חמץ  וכו'   דלדברי הרי"ף  בשאר כלי חרס שאינו  בית שאור וכו' לא  ישתמש אלא  בצונן ובבית שאור דכלי   חרס אפילו    בצונן לא  ישתמש  בו כלל הואיל  וחימוצה קשה  דגזרינן שלא ישתמש  בה בצונן אינו שמא ישתמש בה בחמין אלא מצנעינן ע"כ וכתב הרב"י   על זה דברי  לחוש לגרסת הרי"ף   ז"ל כתב רבי'  בטור    דכלי חרס אפילו לא נשתמש בהם חמין אלא בצונן לא ישתמש  בהם  בהם מצה  אלא בצונן  עכ"ל  ותימה   על דבריו   דהלא הרי"ף    ז"ל  מדבר  בשאר כלי חרס שאינו בית שאור וה' דקאמר  התם דמשתמש  בהם   בין  בצונן אבל  בית  שאור  לא התיר כלל להשתמש בהם אפילו בצונן  דגזר דילמא  ישתמש בהם בחמין  וכמ"ש הרב"י  בשם  הר"ן והרב רבינו הטור כתב זה  בבית שאור  של חכם וז"ל אבל  אם הם של חכם לא מהני  להו  הגעלה בבית שאור אפילו    לא נשתמש  בהם סמוך  אלא בצונן  אלא ישתמש  בהם  אלא בצונן  עכ"ל וצ"ע  ואפי' היתה הגירסא של  אחרת   בדברי רבינו הטור  אח"כ מצאתי  בפר"ח שנתעורר בזה  וכתב שהוא ט"ס  וכן  נתעורר  המאמ"ר    ע"ע וק"ל.

 מ"ש  המג"א  סעיף  תנב  ס"ק   ג וז"ל  אך דברי  הרב תמוהים  וכו' נלענ"ד  בקצרה דאין  כאן  שום תמיהה  דמלשונו משמע  דמתחילה   בהגעלה  וע"ס ההגעלה  צריך   שלא ינוחו המים מרתיחתן מראש וע"ס    ממש   ואף שבשעה שהם נחים  אינו מועיל שום כלי  אפילו  אסורים  המים וא"כ  לא יחזור להגעיל בהם  פעם אחרתץ  ואפי'  אם ירתיח אותו פעם  אחרת אחר שנחו מה מועיל  הלא כבר נאסרו ונעשו כגוף  החמין ומדוקדק זה בפירוש בלשונו  שכתב שלא ינוחו  המים מרתחיתם  כ"ז שמגעיל  למה כתב תיבת כל היל"ל   בזמן  שמגעיל  אלא ודאי שכך  דעתו והמחבר מר"ן  ז"ל ס"ל   דאף  אם ינוחו יחזור וירתיח  אותם פעם אחרת ויכול להגעיל  בהם ואינם נאסרי'  דהוי לי נ"ט  בנ"ט דהיתירא  נלענ"ד    ברור ואין כאן שום פקפוק.

  ס"ק  ה כתב המג"א  תחילה וסוף  פי' דדי  כשמנעים תחילה וסוף עכ"ל פירוש  קודם   זמן  איסור ולקמן ס"ק  ו '  שכתב המג"א תחילה וסוף  דנראה היפך מזה התם מיירי לאחר זמן איסורו  ודוק:

 

סימן תנב כתב הבי בשם  המרדכי וז"ל מעשה אירע  בפסח  שחל להיות בא' בשבת וגם נפלה התקופה בלילה שלפניו ו ואע"פ   כן לא  חשו לו ולשו במים  השאובים בלילה  כתב  ר' יהודה חסיד  דאין  להקפיד  דכתיב שומר מצוה לא ידע דבר רע עכ"ל ולפי שראיתי  הרבה  מהמפרשים שנתקשו בהבנת דבריו וכל א' נטל חלקו  אמרתי  גם אני אענה חלקי