שלח

שם:

שדה חובה

תודה רבה

אנו נחזור אליך בהקדם

טלפון:

שדה חובה

דוא"ל:

שדה חובה

השאלה:

שדה חובה

שאל את השאלה שלך >

תשובה יומית

ישראל כהן

 שיטת ר"ת במוצאי שבת

 האם נהגו במרוקו כמו ר"ת בענין מוצאי שבת?

תשובה

 

חן חן על שאלתך !

מרן מהרי"ץ בן וואליד זלה"ה (חלק ב' דף ריב ע"ד) כתב שלא נהגו העולם כסברת ר"ת כ"א וכן הביא עטרת שלמה לרבי שלמה דיין קונטרס עטרת זקני' עמוד לח ע"ש. ובספר אבני שיש (ח"ב סימן קי"ח) נקט דלא כר"ת אלא צרי' כוכבים, ומי שרוצה להחמיר יחפש ג' כוכבים קטנים. רבי שלמה אבן דנאן בשו"ת בקש שלמה סי'  כח נראה שלמד בשו"ע שביה"ש שמונה דקות קודם אלמגרב תשע וחצי אחרי אלמגרב זה ביה"ש סה"כ יז דקות וחצי והוא דלא כר"ת והרבה בקושיות על ר"ת והוכיח כי סוגיות מפורשות בש"ס לא כמןהו, וכן הרבה גדולי' הראשונים אחרונים, ותמה על רבי יהושע בירדוגו שפסק ביה"ש הוא שעה ורבע. למעשה כתב שבמרוקו לא נהגו כר"ת אלא כהגאונים. בשו"ת משפטים צדיקים לגאוני תיטואן סי' קלב פסק רבי מנחם נהון שני דקות קודם אלמגרב הוא עדיין יום הרבה ורצה להוכיח ממנו רבי פנחס  עובדיה כי הוא לומד כמו ר"ת. עיין קיצושע להגרב"ט מהדורא ישנה עמוד רפה שכתב משם מהר"י נהון שהוא מחמיר כמו ר"ת. ולא הבנתי איך יתכן שילמד כמו ר"ת כשאומר שכל ביה"ש הוא רק יג דקות. ואולי במרוקו אלמגרב היה מאוחר. שמש ומגן או"ח סי'  ה ח"א דחה את הדעות המבארים כי מהר"ם נהון למד כמו ר"ת שא"כ מדוע כתב אלמגרב הוא כבר לילה שלפי ר"ת לא יתכן. הפקודת אלעזר או"ח סי'  רנג הביא את שיטת ר"ת והרבה עליה בקושיות . רבי שלוש משאש הראשון בדברי שלום או"ח סי' ב כתב שהשיעור הוא ג' כוכבבים בנוניים. בית יהודה רבי יהודה עיאש מנהגי ארגי'ל קריאת אמגרב הוא חצי מזמן ביה"ש. דבר אמת רבי ידידיה מונסניגו או"ח סי' ב כתב לעולם ביה"ש לפחות ג' רבעי מיל ואם להחמיר הולכים אחרי שיטת ר"ת. קרית חנה דוד ח"ב בשוב דוד סי' ד פסק כמו השו"ע שתחילת ביה"ש הוא ג' רבעי מיל, וסוף זמן הוא ג' כוכבים בנוניים. וכתב שאין מי שבקיא בזמן כזה ואין להקל פחות משיעור זה. בספר נהגו העם (שבת) סעיף ז' משם הגאון אביו רבי ישמ"ח עובדיה הוא העלה שראוי להחמיר כהגאונים. אם כי מנהג מכנאס במרוקו שלא לחוש לסברת ר"ת. ועיין בשו"ת אבני שיש חלק ב' סימן קי"ח, וכתב בסוף דבריו וז"ל העולה מן המקובץ שהרוצה לעמוד על זמן ביה"ש כפי דין תוה"ק, ישא עיניו להביט אל השמים בהיות הרקיע מזהיר, וכאשר יראו עיניו ג' כוכבים הראשונים הנראים ברקיע, ולחומרא מספקינן להו בבינונים, [אחר שקיעה יחשוב כדי רביעית שעה לאחור] ובמוצ"ש עד שיראו ג' כוכבים קטנים כמש"ל, והוא זמן ביה"ש האמתי, אלא שבימות הקיץ שהימים ארוכים יש לחשוב הרביע שעה הנז' משעות זמניות לחומרא, , ואפשר דה"ט דהב"ח בתשו' הנ"ל שכ' שליש שעה ונקט מלתא פסיקתא. רבי יהושע מאמאן בעמק יהושע ח"ה סי'  ב כותב וז"ל שאף לדידן שנהגנו להחמיר כשיטת ר"ת, זהו רק לחומרא, אבל כשעומדת נגדינו מצות מילה, אין לנו לזוז מן המנהג הכללי שנהגו בארץ ישראל ובכמה מדינות כדעת הגאונים, הילכך חייבים לקיים מצות מילה בזמנה, ולא שייך להחמיר בזה כנגד המנהג שקבעו ההלכה כדעת הגאונים. עיין עוד עמק יהושע עמוד286 שכתב בנו כי בנושא זה ניהל הגר"י ממן ויכוח הלכתי עם עמיתו הרה"ג ישמ"ח עובדיה זצ"ל, על דבר המנהג בעירנו צפרו להוציא את השבת עפ"י שיטת הגאונים או עפ"י שיטת ר"ת. לדעת הרה"ג רפאל זצ"ל מנהג צפרו הוא עפ"י שיטת הגאונים ככל ערי מרוקו, כפי שמובא בספר "בקש שלמה" סי' כ"ח לגאון הרה"ג רבי שלמה אבן דנאן זצ"ל, ואילו לדעת הרה"ג ישמ"ח עובדיה זצ"ל המנהג הינו עפ"י שיטת ר"ת. ואכן, בויכוח זה, השתמש הרה"ג רפאל זצ"ל, בידיעותיו המובהקות בסוד העיבור, ופעם בהיותם יחדיו בעליתו של הצדיק ר' אליהו יעקב אביטבול זצ"ל, שעת דמדומי חמה היתה, והראה לרה"ג ישמ"ח עובדיה זצ"ל, בעליל כי המנהג שנקטנו .עפ"י שיטת הגאונים צודק באיזורנו לפי אופק השמיים. בנתיבות המערב [מהדורא שניה עמוד 73 ] וז"ל הנה כי כן נהגו ברוב המקומות במרוקו, שלא חששו לשיטת ר"ת. ובשו"ת פרחי כהונה לרבי מסעוד הכהן אוח סי' ז הוא כתב לחשוש לדעת ר"ת, אומנם ברוב המקומות במרוקו לא חששו לדעת ר"ת במוצ"ש. והנה בספר אמרי פנחס להגאון רבי פנחס עובדיה כתב שדעת אביו הגר"ד, וסבו הישמח לבב, שהם נהגו כר"ת. ורצה גם להוכיח שכן שיטת אחד מגדולי גאוני טיטואן מהר"מ נהון בשו"ת משפטים צדיקים שכתב שקי"ל כמרן ששיעור בין השמשות שהוא י"ג מינוטין וחצי קודם צאת הכוכבים, ולאפוקי מסברת מהר"י עייאש במנהגי ארג'יל שכתב, ששעה אחת קודם צאת הכוכבים הוא בין השמשות. אומנם בשו"ת שמש ומגן ח"א בסי' ה' הוא כותב שאין ראיה ממהר"ם נהון, שהוא מדבר רק על סוף הזמן, אבל לגבי ההתחלה, הרי משמע ממנו שהוא מתחיל מקריאת האלמגרב, ואם נולד שני דקות קודם, נימול ביום ששי. ומוכח שאם אח"כ נכנס בין השמשות ויש ספק, אין למולו ביום ששי. ואילו לדעת ר"ת הלא עדיין קרוב לשעה אחר השקיעה הוא עדיין יום, שכולה נחשבת ליום גמור ונימול בשביעי. רבי שלמה ילוז בשו"ת אשר לשלמה בהקדמה במכתב לבנו וז"ל כתבתי לך בזמנו בענין זמן יציאת השבת שלדעת מרן השו"ע הוא שיעור ד' מילין 22 דק' לאחר השקיעה ותמהתי על העולם וכן בארץ ישראל שאין נוהגין כה ובפרט החסידים ואנשי מעשה. מצאתי אח"כ שכבר עמד על זה הראש"ל בספרו יביע אומר ח"ב חאו"ח סימן כא, וכן הרדב"ז בח"ב סימן רפ"ב שכתב שדעת הרמב"ם כדעת ר"ת והאריך הס' יביע אומר הנ"ל על מה סמכו העולם, להוציא את השבת מקודם לכן והביא ובאר"צ מהר"ש לניאדו זצ"ל עשה חרם וקבלו עליהם הקהל ועל זרעם שלא יוציאו השבת לפני שעה ורבע לאחר השקיעה. וכן ממהר"ח אבולעפייא זצ"ל. ראה שם בארוכה ע "ש. בשו"ת יחוה דעת רבי יצחק חזן [מהדורא חדשה בהקדמת הבנים] כתבו שהיה מוציא את השבת בבית כנסת שלו כר"ת. רבי יהושע ממאן שליט"א בהקדמה לספרו עמק יהושע ח"ב הביא מ"ש הרב דברי יוסף  שר"ת כתב דין זה לפי מדינתו צרפת, בחלק הצפוני ובמדינות אשכנז שאין הכוכבים נראים עד עבור יותר משעה מהשקיעה, ולכן תפסו חת"מ וסייעתו כר"ת, משא"כ לבני א"י והמזרח שכעבור רבע שעה מהשקיעה נראים הכוכבים, ע"כ, וכתב לו הגר"י עובדיה שליט"א מדשתיק מר אודי ליה, ותמה עליו שהרי ברור שהתנא ר"י מדבר על אקלים א"י ולא יעלה על הדעת שדבריו נאמרו על האקלים של צרפת ואשכנז המרוחקות מא"י מאד, ובכ"ז סובר שזמן צה"כ שהוא לילה, הוא רק 4 מילין אתר השקיעה עכ"ד, אין כאן תמיהה, דהן אמת שר"ת ביאר דברי ר"י שהיה בא"י, אמנם ר"ת היה באירופא וחשב שבכל העולם גם בא"י צה"כ מאחרת הרבה כמו במדינתו, ולכן פירש שיש שתי שקיעות, ואילו ידע שצה"כ בא"י לא מתאחרת כמו באירופא לא היה מפרש מה שפירש ע"כ. בשמש ומגן ח"א או"ח סי'  ה כתב וז"ל וזכורני בימי חרפי בהיותי עוד תלמיד אצל מורי הרה"ג המובהק פחד יצחק סבאג זצ"ל שפעם אחת רצה מורי לעמוד על הענין ועלינו לגג גבוה מקום שאין בניינים לעצור בעד ראית השמש ונוכחנו לדעת שמעת השקיעה עד צאת שלשה כוכבים קטנים בזמן שהיה נבר חושך וכמיש מרן בסי' רצ"ג דבזמן הזה הוי לילה, לא היה יותר מעשרים דקות, שהוא קרוב לשלשה רבעי מיל עם בין השמשות דר' יוסי ועם קצת דקות לצאת מן הספק. וכבר בא חכם הרה"ג מוהרר"ש אבן דנאן זלה"ה בס' בקש שלמה סי' כ"ח והאריך בזה וכתב דמנהג העולם דלא כר"ת אלא כהגאונים, ואף שהוא נגד מרן שפסק כר"ת, זה אחד מהדברים שלא קבלו אבותינו ורבותינו נ"ן עליהם, ונשארו ודאי במנהגם הראשון שהוא כסברת הגאונים עש"ב עוד שם סימ' ה וז"ל וראיתי להרבה פוסקים ובכללם לידידנו הראש"ל הגר"ע יוסף שליט"א הרב הראשי לישראל שמשתדל בספריו להחזיר את ישראל לנהוג לחומרא במוצאי שבת כדעת ר"ת, ושאין זה ממדת חסידות אלא חובה קדושה עלינו וכו' לחוש לאיסור סקילה עש"ב, ולפקוצ"ד בדבר שיש פוסקים ע"מ לסמוך ונהגו כן מדורי דורות אין לחוש גם לאיסור סקילה דאין אחר המנהג כלום בין להקל בין להחמיר, והרי כמה מנהגים בדיני טריפות שמקילין דלא כמרן ולא חשו להחמיר מספק טריפה וכיוצא. וגם בענין זה כמה גדולי תורה עברו והמה ראו כל הסברות והביאום בספרים ועכ"ז לא חשו לספק איסור סקילה. עיין קיצשו"ע להרב"ט סי' ש"ו סעיף י"ז יש כמה דינים שאנו הספרדים קיבלנו עלינו את הוראות מרן עכ"ז יש כמה פריטי דינים שאין אנו נוהגים כמותם, כמו בדיני גיטין וקידושין לחומר ערוה החמורה שנוהגים לפסוק כדברי המחמיר. "וכן לענין בין השמשות שנוהגים בו אפילו בא"י דלא כפסק מרן השו"ע עכ"ל. אמנם כתב בח"א עמוד רפה וז"ל לענין מלאכה והדלקת נרות אין לעשות עד שיראו כוכבים בנוניים ובספק שבת לא אזלינן לחומרא וכהרב משפטים צדיקים סי' קלב [הוא מהר"ם נהון] שני מינוט קודם קריאת מגרב הוא יום גמר אח"כ מתחיל ביה"ש עד שיראו ג' כוכבים בנונים א"כ פסק כמו ר"ת א"כ למה כתב שלא נהגו כמו השו"ע ולכאו' סותר את עצמו. זהב שבא לרבי שמעון דיין סי' ב הוא הולך בשיטת רבי שלמה אבן דנאן מה שכתב בבקש שלמה סי' כח לא הולכים אחר ר"ת אלא אחרי המגרב דקריאת המגרב ע"ש. בשו"ת חמדה גנוזה ח"א סי לב נראה שפסק דלא כר"ת ע"ש. שו"ת מים חיים רבי יוס' משאש ח"א סי קנא הוא לא הכריע בדין ביה"ש וכתב לא לסמוך על קריאת המגרב של הערבים כי יש שם שקרנים, ובדק את זה בעצמו . ב. יש להחמיר במקו' של חשש דאורייתא כמו במילה וכדומה, לא הזכיר כלל את שיטת ר"ת וכתב שאין לסמוך על שמש בראשי אילנות מה שכתב שו"ע כי יש טעויות גם בזה. ועוד כתב אין לסמוך על כוכבים בנונים כי טועים בזה [ואולי על קטנים כן יכול לסמוך] וע"ש. וכ"כ גם הוא בשו"ת מים חיים ח"ב אין לסמוך רק אם ודאי לילה ולא לסמוך על מגרב וכוכבים בנונים. בפרחי שושנים לרבי ידידיה מונסנייגו ערך שבת סעיף כד כתב חובה הרבה לאחר יציאת שבת כמה שיותר משמע שלמד כמו ר"ת ליציאת שבת. עיין שושנים לדוד כללים ערך שיעור. מסקנא: מי שרוצה להחמיר כר"ת במוצאי שבת יש לו על מי לסמוך, אמנם המנהג הפשוט במרוקו לא היה כמו ר"ת.