שלח

שם:

שדה חובה

תודה רבה

אנו נחזור אליך בהקדם

טלפון:

שדה חובה

דוא"ל:

שדה חובה

השאלה:

שדה חובה

שאל את השאלה שלך >

תשובה יומית

שרון

שאלה

מעוניין לקבל מידע על מה שנוהגים ללבוש טלית קטן על חלקו מתחת לבגדים וכן הצציות תהיינה מתחת לבגדים.

תשובה  

חן חן על שאלתך! הנה מנהג יהודי מרוקו ללבוש את בגד הטלית מתחת לבגדים וכן לא להוציא הציציות החוצה ויש מהם שלא לבשו כלל ט"ק מכמה טעמים. ועיין בשו"ת שופריה דיוסף להגאון רבי יוסף בירדוגו הלכות ציצית סימן א', הביא את הב"י שכתב מתוך מה שאמר הטור שהעיקר המצוה היא הזכירה בכל רגע ורגע, נראה מזה שעיקר המצווה של ט"ק הוא ללובשו על בגדיו כדי שיהיה נראה מיד, וכ"כ הנמוק"י בשם הריטב"א, והבית עובד דיני ט"ק סימן ב' כתב שבמקום שלובשים הט"ק תחת המלבושים אפילו שתלמידי חכמים לובשים על המלבושים, אין לו לאדם הפשוט ללובשו על בגדיו, שיש לחשוש בזה ליוהרא. כ"כ בשם תשובת מהר"י ברונא. וכתב השופריה דיוסף שאם אמרו כך במי שאינו לובשו על בגדיו, ק"ו שאין דרך הת"ח ללובשו על ראשו, שהוא ודאי יוהרא גדולה. [א"ה וראיתי בשו"ת צאן יוסף שמנהג מרוקו שאנשים הפשוטים לא היו לובשים את הטלית על ראשם ורק ת"ח לבשו].

עיין שמש ומגן ח"ב או"ח סי עד וז"ל ציציות מבפנים נדרשתי לתת הסכמה, לספר מאיר כחמה, וכו' לר' אבנר עפגין שליט"א. עברתי על כל הקונטריס מראש וע"ס, וראיתי כי כביר מצאה ידו, האת ישרים סודו, ואין שכחה לפני כסא כבודו, שלא הניח זוית ופנה, בחריפות שנתה, הן בפיהו נכונה, בדברים מחוורים משמלה. לדעת רבי' האר"י זיע"א וסיעתיה. צריך ללבוש טלית קטן על החלוק התחתון, בל יראה ובל ימצא החוצה. לא הוא ולא ציציותיו אפי' כדי תפיסה. שהטלית קטן הוא בסוד "העיבור" שמכוסה ואינו נראה. ושכן היא שיטת כל העוסקים בסוד ה' קמאי בתראי, ואמינא איישר חילה לאורייתא, לעילא מכל ברכתא. דאסיק שמעתתא, אליבא דהלכתא. ואף שהרב שליט"א טרח ויגע וכו' ואף שזהו נגד מר"ן שפסק ללבוש ט"ק למעלה מכל הבגדים כדי שיוכל להביט בו בכל שעה,  ודאי שמנהגינו הוא עתיק קודם שהופיע הש"ע. וכמו כמה דברים נשארו במנהג אבותינו כנגד מר"ן ז"ל, וגם הוא מסכים לזה וכמ"ש בהקדמתו לב"י, שמנהגינו במרוקו דור אחר דור, ללבוש ט"ק על החלוק יום ולילה ומעולם לא שמענו ולא ראינו לשום חכם או רב קטן או גדול שנראו ציציותיו מבחוץ, וכן נהגו אחריהם. רק בימינו אלה נשתנו סדרי בראשית וחדשים מקרוב באו. הרבה אברכים ספרדים ואשכנזים שמוציאין ציציותיהן לחוץ מסולסלין מתחת למעיל הקצר. אע"פ שלובשים הט"ק תחת הבגדים, אמנם דור הקודם אחז במנהג אבותיו בלי להראות חוטי הציציות כלל, וכן ראוי לעשות עכ"ל.

 עיין בשו"ת מקוה המים ח"ג (סי' א') "תדע שכן נהגו אבותינו ורבותינו ללבשו (הט"ק) תחת הבגדים, וכן נהגנו אנחנו בניהם אחריהם, ומעולם לא ראינו לשום אחד מרבני מרוקו שיוציא את הציציות מבחוץ. ואני בעצמי שמשתי כמה מגדולי הדור, ומהם רבני ביה"ד הגבוה, ולא אחד בהם היה מגלה את הציציות לחוץ אע"פ שאילו היו עושים כן לא היה נחשב להם חלילה ליוהרא, כי היו ידועים בחשיבותם וביראתם. ובודאי שסמכו על דברי מר"ן האר"י ז"ל עכ"ל.

ובנהגו העם לר"ד עובדיה דיני ציצית ד,    לגבי מנהגנו ומנהג הספרדים בכלל בענין הוצאת פתילי ציציות הטלית קטן מחוץ לבגדים, כתבתי בח' כסלו תש"ל לאברך היקר רבי שלמה דיין שליט"א, באר יעקב: בקשר למה ששאלת ממני על מנהג הספרדים שאינם נוהגים להוציא הציציות לחוץ, והמג"א בסי' ח' ס"ק י"ג כתב שצריך להוציאם. הנה המעיין שם במג"א יראה שלא לזה נתכוונת, אלא לאותם שהיה להם כיס בכנפי הטלית קטן ושם היו תוחבים הציציות, לכן כתב שצריך להוציאם לחוץ כלומר חוץ לכנף, עי"ש במחצית השקל. ונגד סברתו מצאתי למהר"י חאג'יז בקונטרסו זכרון לבני ישראל שב' וז"ל, ועל טוב יזכר שם אחינו שבגלות אשכנז ופולין שראיתי עושין בבל כנף כעין כיס שמצניעין בו כל הציציות כדי שלא יבואו לידי קלקול, עכ"ל. גם מה שחששת לביזוי מצוה לאותן שלא מוציאין אותן לחוץ, לא נראה לי, שהרי פסק מרן באו"ח סי' כ"א ס"ג, מותר ליכנס בציצית לבית הכסא. והטליתות שאנו לובשין תחת הבגדים לא עשויין לצורך התפילה, עיין בט"ז שם סק"ג. ונראה לי שיש ב' טעמים למנהג הספרדים. חדא משום שהיו גרים בין הגויים ולא היה נוח להם להוציא את הציציות. ב' והוא הנכון שהמלבוש העליון היה ארוך ומכסה כל הגוף ולא היה באפשרותם להוציא את הציציות לחוץ, וכבר ידוע שדברי רבינו האר"י היה להם קלורין לעין, והוא פסק שהטלית קטן יהיה תחת בגדיו דוקא ולהוציא הציציות לחוץ כמעט בלתי אפשרי עם המלבוש העליון הג'לאבא במובן. ויש להם על מה שיסמוכו הוא מהר"י חאג'יז ז"ל הנ"ל ששבח מנהג זה, ומדבריו אתה תבע עוד שגם אצל אחינו האשכנזים לא נתחדש המנהג להוציא את הציציות לחוץ רק בזמן רבותינו האחרונים עכ"ל. עיין נתיבות המערב עמוד ו' נהגו חסידים ואנשי מעשה ללבוש טלית קטן תחת בגדיהם, וגם הציציות פנימה, ונהנו להקפיד שלא ללבשם על הבשר ממש: והטעם שלא נהגו כולם ללבוש טלית קטן, משום שעיקרה ממידת חסידות וכמובא בשו"ע ועוד שפעמים רבות נפסלות הציציות, וכן מטעם שלא רצו להיכנס בה לבית הכסא, וראה בזה באורך בספר דברי שלום ואמת (ח"א עמוד 38) . ומה שלא נהגו להוציא את הציציות נראה הטעם לזה על פי הסוד, והוא מספר שער כונות לרבינו האר"י (דף ז' ע"ב) עכ"ל.

 בילקוט שמש עמוד כב כתב וז"ל יש ללבוש טלית קטן על חלוקו מתחת לבגדיו, וכן הציציות תהינה מתחת לבגדים, והמוציאים ציציותיהם מחוץ לבגדים - לאו שפיר עבדי. והוא עפ"י שמ"ש ומגן ח"ב או"ח סימן ע"ד, ח"ג או"ח סימן ג"ח אות ב', ובהערה דעת מר"ן שטוב ללבוש הטלית קטן על בגדיו. אך מנהגנו במרוקו דור אחרי דור ללבוש הטלית קטן על חלוקו מתחת לבגדיו, ומעולם לא שמענו ולא ראינו לשום חכם או רב, קטן או גדול, שנראו ציציותיו מבחוץ. והיום נשתנו סדרי בראשית וחדשים מקרוב באו, שמוציאים ציציותיהם חוץ לבגדים. אך ראוי להשאר כמנהג הדורות הקודמים ולא להוציא חוטי הציצית כלל.

בפסקי חכמי המערב כתב וז"ל עיין יחווה דעת להגר"י חזן ח"ב סימן ז. [ועיין שם ח"א או"ח סימן ד אות ו] וכ"כ הגר"ש משאש בשמש ומגן ח"ג או"ח סי' עד וכ"כ השופריה דיוסף הלכות ציצית סי' א', וכן כתב בשו"ת דרכי דוד או"ח סי' ו שהוא מנהג אלג'יר שלא להוציא את הציציות לחוץ. והביא שם משם הגאון הגדול רבי דוד הכהן סקלי בעל שו"ת קרית חנה דוד, שכן היה נוהג שלא להוציא, והביא ראיה מהגמרא שכתבו שרבי יוסי ורבי חייא לא היה על מלבושם ציצית, ויש עוד ראיה ממה שכתב השו"ע שמי שהולך לבית הקברות צריך להסתיר את ציציותיו משום לועג לרש, וקשה שהרי מרן עצמו כתב שלא יוציא לחוץ, אלא ודאי שהכונה היא שהציצית נמצאת תחת הבגדים מתחת למלבוש עליון, ובכל אופן כתב השו"ע שיש להסתירם בבית הקברות [וצ"ע].

והנה בשו"ת יחווה דעת לגר"י חזן ח"א או"ח סימן י"ד כתב וז"ל מרן כתב שהעיקר הוא ללובשו על בגדיו, אומנם בכתבי האר"י נמצא כתוב שלובשו תחת מלבושו מעל חלוקו [א"ה עיין בענין זה כשהפוסקים נגד הקבלה ובפרט כשהפוסקים נגד האר"י, מקובל שהולכים לפי הפוסקים, וודאי שאין ראוי לאנשים הפשוטים ללכת אחר הקבלה, ועיין בשו"ת תבואות שמש או"ח סימן ס"ט שביאר זה בהרחבה, ובשו"ת יפה שעה להגאון רבי מהר"ם אבוחצירא שכתב שיש תמיד לילך אחר הקבלה, ובשו"ת יחווה דעת לגר"י חזן או"ח סימן ד' ע"ש מה שדיבר ג"כ בזה, ועיין בשו"ת עמק יהושע ח"א או"ח סימן ל"ד, ובשו"ת ויען שמואל להגאון רבי שמואל מרציאנו, ובשו"ת מנחת פיתים להגאון רבי רפאל הצרפתי סימן כ"ו, ובשו"ת מטה אהרן סימן ד', אומנם הגר"י סופר מחלק בין ללכת אחר הקבלה לבין אחר האר"י שיש לילך אחר האר"י בכל ענין אפילו שחולק על מרן, אבל הגר"ש משאש חלק על סברא זו ודחאה.] ומחיד"א משמע שכך הם סוברים, וכ"כ בספר היראה יהיה לו ט"ק וילבשנו תחת מדיו, והמג"א סקי"ג כתב צריך שיהיו הציציות מבחוץ ולא כאותם שתוחבים אותם בכנפות, ונראה שראייתו ממנחות דף מ"א אין ציצית אלא יוצא, ומשמע שהקפידא היא שלא יהיו תחובים דוקא, אלא יהיו יוצאים מהכנף. אבל הם יכולים להיות תחובים תחת בגדיו. והראיות לזה א, מדברי הגמרא שכך משמע. ב, שהאר"י היה לובשו תחת בגדיו, ויתכן שגם הציציות היו מתחת לבגדיו, ומ"מ כתב היחוו"ד שאם אפשר לו להוציא אותם לגמרי ודאי שזה טוב, ועי"ז הוא זוכר את מצוות ה'. והמשנה ברורה כתב שמי שמכניס את הציציות לתוך המכנסיים הוא מבזה בזה את המצוה ועתיד ליתן את הדין. וראיתי להגאון רבי דוד בן כליפא בשו"ת דרכי דוד או"ח סימן ו' שכתב שמנהג צפון אפריקה ללבוש הט"ק מעל החלוק התחתון ומתחת לבגדים העליונים, רק שאין הציציות נראות לחוץ, וכתב שראה שיש המוציאים את הציציות החוצה וזה צ"ע ממה שכתב האבודרהם להפך שהאוחזים הציציות בידם בשעת ק"ש הוא יוהרא, וק"ו במשך כל היום, והו"ה באופן הלבישה כתב הרבינו יונה בספר היראה שיהיה לו ט"ק וילבשנו תחת מדיו, ויש לדקדק מדבריו שכתב שילבשנו תחת מדיו, שמשמע שהעיקר הוא שלא ילבש מעל הבשר משום הזיעה, אבל אין מבואר שצריך להוציאו לחוץ, ומש"כ הר"י שיש להוציא לזיכרון תמיד כדי שיקיים וראיתם אותו, כוונתם שהיות ולובשו כל היום ממילא יזכור [א"ה הכוונה לאפוקי מטלית גדול שלובשו רק בשעת התפילה, לזה אומר הר"י שילבש ט"ק כל היום, אבל אין הכוונה שצריך שיראה אותו כל היום, אלא הלבישה מספיקה] אומנם מצינו למהר"מ לונזאנו שהבין מהרבינו יונה שצריך ללובשו מעל הבגדים. אבל הטור סימן ח' משמע ממנו ממה שכתב שאם ירצה יתעטף בטלית מיד כשקם, או כשיש לו ציצית בחלוקו יכול ללבשו מיד ללא ברכה, א"כ משמע שהטור לומד שהוא לובש תחת בגדיו העליונים שהרי רק עכשיו קם מהשינה [א"ה ובגמרות רבות משמע שהיו ישנים אפילו ללא בגדים, ואמנם הראו לי מאירי שכתב שתלמידי חכמים היו ישנים בכסותם] והב"י דייק מהטור שממה שכתב או שיש לו ציצית בחלוקו משמע שלובשו תחת בגדיו, אבל ממה שכתב השו"ע סימן כ"ב שעיקר מצוות ט"ק הוא כדי לזכור משמע שלבוש מעל בגדיו. וכן פסק בשו"ע סימן ח' סעיף י"א שמשמע שמצוה ללבשו מעל בגדיו כדי שתמיד יראהו ויזכרו את כל המצוות, ומשמע שלהוציא הציציות לחוץ הוא לעיכובא. אומנם בסימן כ"ד כתב בזה הלשון - ונכון להיות כל אדם נזהר ללבוש ט"ק כל היום, ונכון ללובשו על המלבושים. ומשמע שרק לכתחילה יש ללובשו מעל המלבושים, שלשון ונכון הוא משמע רק לכתחילה, אך בדיעבד אינו מעכב. ואומנם יש סתירה לזה מסימן כ"ג ששם כתב שמשמע שיטת השו"ע היא ללבוש הטלית מעל בגדיו, ואמנם בסי' כ"ג כתב שיש לעיין בט"ק שלובש תחת מדיו, האם מותר להיכנס עימו לבית הקברות, וא"כ משמע שהוא תחת בגדיו. וכתב הדרכי דוד שכוונת מרן שודאי לשיטתו יש לועג לרש שהרי הציצית היא חוץ למלבושיו, אלא שכתב שלסוברים שהט"ק היא תחת מלבושיו בזה הסתפק. ובשו"ת מענה לשון לר"א חפוטא ח"ד סי' ח' הוצאת הציציות החוצה [או"ח סי' ח' סי"א. כ"ד ס"א. יו"ד סי' שס"ז ס"ד] מוצש"ק פר' כי תשא תשל"ז לכבוד הבחור הנעלה דניאל משה חסין הי"ו שלום רב קיבלתי מכתבך באשר להוצאת הציציות החוצה שכתבת שהאר"י ז"ל איירי רק בטלית ולא בציציות והסתמכת ע"ד המ"א. הנה מרן החיד"א ז"ל בפירושו ניצוצי אורות על הזוהר (בראשית דף רה ע"א) פשט"ל בדעת רבינו האר"י ז"ל שגם הציציות צריכים להיות מכוסים תחת הבגדים ושכן הבין הרמד"ל והרמ"ז, וגם בישכיל עבדי שהיה גדול כהלכה ומקובל מפורסם כ' בה"ה (חא"ח סי' ג') דע כי מנהג הספרדים הוא מיוסד על אדני פז רבינו האר"י הקדוש ז"ל כפי שהובא בשעה"כ דרושי הציצית (ורוש ו') וכו' ושם סיים דבריו אדרבה הקושיא תפול על מנהג אחינו האשכנזים שעוניין היפך האמת, אלא שכנר' שכמקומם לא נהגלו אז דברי רבינו האר"י ז"ל - וכ"כ רבינו יונה בספר היראה וז"ל שם ויהיה לו ט"ק וילבשנו מתחת למדיו כי עיקר מצות ציצית ללבשו תמיד וכו', ובס' מעשה רב (ה' ציצית אות י"ז) כ' על הגר"א ז"ל וכן לובש הוא מתחת לבגדיו וכו' עיי"ש, וגם המרדכי (בה' ציצית ס" תתקמ"ג) כ' בשם רבינו שמשון שהמנהג באשכנז וכו' וכן דרך המתעטפים והצנועים שעושין כן תחת מלבושיהם עיי"ש, וכ"כ הרדב"ז בתשובה ח"ו (ב' אלפים ר"מ) לפי שאני לובש אותו קודם היום תחת המלבושים כולם, וכ"כ הש"ך ביו"ד סי' שס"י סק"ד, כ' מהרש"ל והעולם נוהגים היתר בטלית קטן וכ"כ הב"ח וסיים בטעם כיון שהציציות מכוסים, וכ"כ בערוך השלחן או"ח סי' כ"ג אות ב' ולכן א"צ להסיר הט"ק כשהולך לבה"ק שהרי הוא תחת בגדיו וכמובן כ"ז משום הציציות דיש בזה משוס לועג לרש וגילה דבריו ביו"ד סי' שס"ז שכ' והעולם נוהגים היתר בט"ק כיון שהציציות מכוסים עיי"ש, וגם הרב עטרת זקנים באו"ח סימן כ"ג כ' וז"ל ולפ"ז בט"ק שמתחת למדיו כדי שלא ילך ד"א בלי ציצית אין איסור כלל אם לא יתירנו מאחר שהם מכוסים וכ"כ שם הב"ח והפרישה. ובמש"כ המ"א בסי' ח' צריך שיהיו הציציות מבחוץ וכו' אין כוונתו שיהיו גלויים אלא הכוונה שלא יתחוב אותם בתוך הכנף בכיס שבאימרא של הטלית מפני שהיה להם טליתות ארוכות והציציות היו יורדות מתחת לבגד ונראות, וע"ז אומר שאין לתחוב אותם בכנסות שלא ישתלשלו למטה ורק אם נמצא בין הנכרים יכול לתחוב בין כנפיו ואם כוונתו ע"ז שיהיו מגולים, שיגיד פשוט שישים אותם תחת הבגדים, א"ו שתחת הבגדים הם כנ"ל, ונר' שכן הבין בכף החיים בדבריו ולכן הביאו בסי' ח' אות מ"ג והסמיך ליה דעת הרב מהר"ם מזרחי והרב פרי הארץ דטלית ארוך יכול לתחוב הציציות בחגורתו אשר במתניו כדי שלא יגררו והיינו בע"כ שהטלית תחת בגדיו כנ"ל, ועיין עליו שם שהביא דלרבינו האר"י ז"ל צריך שיהיה תחת בגדיו והמתייהרים ללובשו על בגדיהם טעות גדול בידם היפך האמת וכ"כ בסי' כ"ד אות ד' עיי"ש, וגם כל"ז י"ל שזאת היא דעתו של המ"א ולא שכך הוא מפרש מש"כ בכתבים והנה המ"א הביא ראיה לדבריו ממנחות מא: אין ציצית אלא יוצא ושם פרש"י אין שם ציצית אלא יוצא תלוי ויוצא מן הבגד משהו, וגם המשיך שם אך מל' התוס' בברכות י"ח משמע דיוצא בדיעבד והיינו דברי התוס' שם משם הריצב"א שהיה רגיל לקשרם ולהדקם תוך הכנף עיי"ש הרי כ"ז פשוט דלא איירי להוציאם לחוץ, ובס' מקוה המים ח"ג סי' א' כ' ששימש כמה מגדולי הרור במרוקו מהם רבני בה"ד הגבוה ולא אחד בהם היה מגלה את הציציות לחוין עיי"ש. וכן הסקנו במענו לשון ח"א סימן ד' עיי"ש. ואכמ"ל. בברכת התווה א. חפוטא ס"ט ובמגן אבות לר"מ אלבהר או"ח עמוד סב וז"ל המנהג מדורי דורות ללבוש הציציות של טלית קטן בפנים דוקא, ולא להוציאם בחוץ ובהערה וכן העיד בשו"ת מקוה המים ח"ג (סי' א') "תדע שכן נהגו אבותינו ורבותינו ללבשו (הט"ק) תחת הבגדים, וכן נהגנו אנחנו בניהם אחריהם, ומעולם לא ראינו לשום אחד מרבני מרוקו שיוציא את הציציות מבחוץ. ואני בעצמי שמשתי כמה מגדולי הדור, ומהם רבני ביה"ד הגבוה, ולא אחד בהם היה מגלה את הציציות לחוץ אע"פ שאילו היו עושים כן לא היה נחשב להם חלילה ליוהרא, כי היו ידועים בחשיבותם וביראתם. ובודאי שסמכו על דברי מר"ן האר"י ז"ל עכ"ל. וכ"כ הגר"ש משאש זצ"ל בהסכמתו לספר פתיל תכלת וז"ל: וכן מנהגנר במרוקו דור אחר דור ללבוש מ"ק על החלוק יומם ולילה, ומעולם לא שמענו ולא ראינו לשום חכם או רב קטן או גדול שנראו ציציותיו מבחוץ, וכן נהגנו אחריהם ע"כ. וכן העיד רבי שניאור יחיא זצ"ל שלא ראה לשום אחד מחכמי מרוקו שהוציאו הציצית או שהיה נראה להם מלמטה ואילך. והעיד שכן נהג הבבא סאלי זצוק"ל (הובא בספר פתיל תכלת דף רלח). וכן ראיתי בשו"ת יחוה דעת (חזן) ח"ג (סי' א'). והנה לעצם הדין אין הדבר מוכרע, והדבר תלוי במסורת, דהנה דעת מר"ן ברור מללו שמצוה מן המובחר שיהיה כל בגד הט"ק מונח מעל הגוף. וכן כפל דבריו בסי' כ"ב (סעיף א'), ומקורו מהנמוק"י בהל' ציצית (דף יב.). אך גם בנמוק"י שם מתבאר שמנהגם היה ללבוש הט"ק בפנים. וכן כתב בב"י (סי' כ"ג) לענין ציצית בבית הקברות " וצ"ע בט"ק שאדם לובש מתחת למדיו אם מותר ליכנס בו לבית הקברות". וכבר עמד בזה המאמר מרדכי (סי' ח') שמהשו"ע עצמו מבואר שהט"ק מבחוץ, וע"כ צ"ל שכך היה מנהגם להכניס הציצית בפנים אע"פ שמצוה מן המובחר להוציא הט"ק מבחוץ. ומהב"י משמע שלא רק הט"ק אלא גם הציציות מבפנים, דכתב דכיון דלא מיתחזי אפשר דאין בו משום לועג לרש. והנה המג"א (סי' ח' ס"ק י"ג) כתב ע"פ הכתבים (כתבי האריז"ל) שט"ק יהיה תחת לבגדיו, אלא שהוסיף שצריך שיהיו הציציות מבחוץ. ובמ"ב נמשך אחריו וצעק ככרוכיא על הנוהגים להצניעם וחשש גם לביזוי מצוה ע"ש. והן אמת שלא מצאנו שום מקור ברבותינו שיהיו הציציות מבפנים, ואדרבה יש שהוכיחו מדברי האריז"ל גופיה שיש להוציא הציציות מבחוץ והט"ק יהיה תחת לבגדיו, שהרי מהאר"י גופיה מבואר בשעה"כ (דרוש ו' דף ז ע"ג) כי צריך להסתכל על הציצית בכל שעה ורגע, וכוונתו על הט"ק ולא על הט"ג, דכתב בדף ד. שאדם לא צריך להיות מעוטף בט"ג כל היום, ואם כן איך יקיים מש"כ לעיל שיראה ציציותיו תמיד, ומזה מוכח שעכ"פ הציציות יהיו תמיד מבחוץ, כן הוכיח בשו"ת וישב הים (סימן ג'). והוכיח כן גם מדברי החיד"א (בהגהות ניצוצי אורות על הזוה"ק סוף פ' מקץ) שכתב וז"ל: נוהגים ההסידים שיהיו הציציות ארוכים ומתהזו לבר אפילו שלבשו תחת הבגדים. ודברי רבנו האר"י ז"ל אינם צריכים חיזוק עכ"ל. וכן כתב השל"ה, שהבגד יהיה בפנים והציציות מבחוץ, כמש"כ בסידורו שער השמים (דף כז.). ונמשך אחריו ביסושה"ע (שער האשמורת ריש פ"ט) ובפקודת אלעזר (סי' ה' סעיף י"א) שיוצא אליבא דכו"ע דעת האר"י ז"ל ודעת מר"ן אם מכניס הט"ק מפנים והציציות מבחוץ. איברא ראין לנו אחר המנהג כלום, והעידו רבותינו בבירור כמאה עדים שמנהג כל עדות המזרה היה להכניס ציציות הט"ק בפנים דוקא, ולמרות שהיה להם אפשרות להוציאם מבחוץ, ולא רק בגלל צורת הלבוש היו בפנים. עוכ"ש וע' בספר פתיל תכלת (דף רלה - ר"מ) שהאריך בראיות מהאריז"ל שכוונתו שיהיו הציציות בפנים כפשוטו. והביא שם עדות שהגר"ע עטייה זצ"ל הורה שדוקא יהיו הציציות מבפנים. ושכן העידו הגר"י עדם והגרב"צ אבא שאול והג"ר י. צדקה זצ"ל. ועוד העידו שכן נהגו כל רבותינו המקובלים, ובכללם השד"ה, בעל הכה"ח, הג"ר מרדכי שערבי זצ"ל, ועוד ונוסף לזה העיד הג"ר שריה דביליצקי שליט"א שלפני התפשטות המ"ב רבים מעדת האשכנזים לבשו הציציות מבפנים (וכן העידו הגר"י קמינצקי זצ"ל והגר"י גוסטמן זצ"ל). [אגב, לפי הנזכר שלדעת האריז"ל שהט"ק מתחת כל הבגדים י"א שאין קפידא שיהא מונה דוקא מעל גופיה, אלא גם על הבשר ממש יכול ללבשו. כ"כ בספר פתיל תכלת (דף סב.) מהרדב"ז. וכ"כ הרש"ש שאפ' על בשרו ממש יכול ללבשו. וע' בבית עובד דיני טלית קטן דכתב בשם האר"י ז"ל שצריך ללבשו על החלוק]. וכ"ז מצד המנהג, אבל מי שרוצה להוציא ציציותיו בחוץ, כבר כתבו הפוסקים דרשאי לעשות כן אם נמצא בסביבה שאינה הוגנת וזה יחזק אותו נגד הזרם, ואם נמצא בסביבה שמוציאים הציציות בחוץ, רשאי אף הוא לנהוג כמותם. וע' בשו"ת אורל"צ ח"ב (פ"ב). ואין בזה משום אל תטוש.

ובזוכר ברית אבות לרבי ר' דלויה עמוד 28 . כתב וז"ל ראה בספרו של הרה"ג שלום משאש זצ'ל, 'שמ"ש ומגן', ח"ב חאו"ח סי' לד, וכן חלק ג' סימן נ"ח: "הציציות לובשים תחת הבגדים עד היום. אבל יש איזה תלמידי ישיבות אשכנזים, שנתלמדו להיות לאשכנזים, והניחו מנהג אבותיהם, ולאו שפיר עבד"'. ול'כ הרה"ג יוסף משאש זצ'ל בספרו 'אוצר המכתבים' ח"ג סי' אלף תשסא: "הספרדים לא נהגו להוציא את הציציות החוצה" כלל'. וכ"כ הרה"ג עובדיה הדאיה זצ'ל בספרו 'ישכיל עבדי' חלק ח' סימן ב', "והנה כמו שהעובר כאשר הוא בבטן אמו, נעלם מכל רואה, איך הוא מקופל שלושה על שלושה, כן ציצית קטן שהוא באותה הבחי' של העובר, שלושה על שלושה, צריך להיות תחת הבגדים שלא יהא נראה לעין כל, ועיקר הרמז הוא רק בכנפי הציציות עצמם, לא בהבגד שבו ניתלים הציציות, ולכן מהחיוב להיות כל כנפי הציצית דטלית קטן נעלמים מכל רואה, דוגמת העובר בבטן אמו כאמור, ולא כמו שהבינו בדברי האריז"ל הם רק על הבגד שבו תלוים הציציות ולא על הכנפות של בגדי הציצית, שזה טעות גמור... ואשר העיר מפשטא דקרא, שכתוב וראיתם אותו... הנה פשוט דלא נעלם כל זה מרבנו האר"י, והוא מעמיד כוונת פסוק זה, הוא רק על טלית גדול, שהוא בבחי' היניקה היינו אחר שנולד הילד ויצא מבטן אמו, שאז נגלה לכל רואה... וזה כיון האר'י באומרו, לא כאותם המתיהרים וכו' היינו שלא עמדו על סודן של דברים, שחשבו שכ' וראיתם אותו, היא גם על טלית קטן ולא העמיקו בסודן של דברים להבין שיש חילוק בטלית קטן שחוא בבחי' עיבור דל"ש בו ראיה, לבין טלית גדול דשייך בו ראיה ועליו כיון הפ' וראיתם אותו לא על טלית קטן ומ"כ הרה"ג אברהם חפוטא בספרו 'מענה לשון' ח"ד או"ח סי' ד'. ול'כ הרה"ג דוד עובדיה שליט"א בספרו 'נהגו העם' עמ' ב' סעיף ד', שהמנהג להצניע את הציציות, והסביר כך: "שהמלבוש העליון היה ארוך ומכסה כל הגוף ולא היה באפשרותם להוציא את הציציות לחוץ... ויש להם על מה שיסמוכו הוא מהריי חג'יז י'ל חנ"ל ששבח מנהג זה" וכו' ע"ש. וכך חמנהג גם בתונס, עיין בספרו של הרה"ג דוד סטבון שלינוקא, 'עלי הדס', עמוד י', סעיף ח'. והביא שם את דברי הרה"ג מאיר מאווז שליחיא: "כך הוא מנהג חכמי תונס וג'רבא שראיתי בחציל לכסות הציצית, איש לא נעדר, ולא מפני הבושה ומפחד חגויים עשו כן". וכך שמעתי מפי הרה"ג בן ציון מוצפי שליטרא, והוסיף כי כך נהגו כל גדולי ספרד מכל חעדות, חכמי הפשט וחכמי הסוד, בין אלו שלבשו ג'לאביות ובין אלו שלבשו מכנסיים, והוסיף כי המוציא ציציותיו יש חשש שעובר משום מוציא לעז על הראשונים ח"ו, וכך אמר לי מור זקני הרה"ג יצחק דלויה ז"ל.

עיין בספר עטרת אבות לרבי משה סויסה ח"א עמוד כד וז"ל הנה בספר העיבור (הלכות צצית סוף ח"ג) הביא תשובת רבי יצחק הלוי, שהשמים הטלית תחת המקטורן אינם מקיימים מצות ציצית כהלכתה, שהרי נאמר "על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה", כלומר שהטלית שיש בה ציצית תהיה על בגדיו. וחלק בעל העיטור על דבריו, שפסוק זה כבר דרשוהו חכמינו לדרשות אחרות, ואף מה שאמרו בפרשת ציצית "וראיתם אותו" היינו רק על הציציות. וכן כתבו המרדכי (הלכית ציצית סימן תתקמג), ורבינו יונה בספר היראה (אות טו), שיש ללבוש הטלית קטן מתחת הבגדים. אולם מרן בבית יוסף (סימן ח) כתב לדייק מדברי הטור, שעיקר מצות טלית קטן ללובשו מלמעלה, כדי שתמיד יראהו ויזכור המצוות, ושכן כתב הנימוקי יוסף בשם הריטב"א. וכן פסק כשולחן ערוך (ח סעיף א) בזה הלשון: עיקר מצות טלית קמן ללובשו על בגדיו, כדי שתמיד יראהו ויזכור המצוות. אלא שמצינו למרן בבית יוסף להלן ,סימן כג שכתב, דשרי להכנס בטלית קטן לבית הקברות ואין בזה משום לועג לרש, כיון שלובשו תחת בגדיו. ומשמע שהמנהג לכסות הטלית קטן תחת בגדיו. והמאמר מרדכי כתב ליישב הסתירה בדברי הבית יוסף, דאמנם לדעתו יותר טוב ללבוש הטלית קטן על מלבושיו, אך מכל מקום מנהג העולם ללובשו תחת מלבושיו. וכן מבואר בשו"ת הרדב"ז דכדי לקיים מצות ציצית כל היום אנו לובשים טלית קטן תחת כל המלבושים כולם. וכן מדברי הרמ"א בהגה (יג סעיף ג) שכתב "ואפילו טלית קטן שתחת בגדיו", משמע גם כן שנהגו ללבוש הטלית קטן תחת בגדיהם. ובספר מעשה רב (ציצית אות סו) מבואר, שכן היה מנהגו של הגר"א ללבוש הטלית קטן תחת מלבושיו. וכתב בשער הכוונות (דף ז ע"ב), שכן היה מנהגו של רבינו האר"י ללבוש הטלית קטן תחת כל מלבושיו על החלוק, ואותם שמתייהרים ללבוש הטלית קטן על כל בגדיהם טעות גדולה היא בידם, ושזה הוא היפך האמת, ע"כ. ואף שדעת מרן השולחן ערוך לא לנהוג כך, מכל מקום פשט המנהג אצל קהלות הספרדים לנהוג בזה כדעת האר"י ודלא כדבריו. וכן כתב בספר הליכות עולם (ח"א עמוד .א), דמנהג הספרדים ועדות המזרח ללבוש הטלית קמן תחת בגדיהם, ואף הציציות מכוסות תחת הבגדים, ואף תלמידי הישיבות טוב ונכון שלא ישנו ממנהג אבותיהם. ואולם הלבוש (סמן ר) כתב דהלובשים הטלית קטן תחת בגדיהם יזהרו להוציא ציציותיהם החוצה, כדי שייראו תמיד. והאליה רבא (ח ס"ק יב) הביא, דהשל"ה נהג ליקח השתי ציציות שהיו לפניו ומשים אותו בחוץ, והיה רואה אותם תמיד. והשולחן גבוה כתב, שנהגו ללבוש הטלית קטן תחת בגדיהם מפני אומות העולם שמלעיגים עלינו. והעיר על דבריו היפה ללב (ח ס"ק יא), שאין זה מטעם זה אלא מפני שכן הוא על פי הקבלה, ובמגן אברהם כתב, דאף לדעת האר"י שלובשים הטלית קטן תחת הבגדים מכל מקום צריך שיהיו הציציות מבחוץ ודלא כאותם שתוחבין אותן בכסות, וכן המשנה ברורה כתב, דאותן האנשים המשימין הציצית במכנסים שלהם, לא די שמעלימין עיניהם ממאי דכתיב וראיתם אותו וזכרתם, עוד מבזין הן את מצות הקדוש ברוך הוא, ועתידין הן ליתן את הדין על זה, עכ"ד. אלא שכבר מבואר לעיל דמנהג הספרדים שלא לחוש לזה, ונוהגים בזה כפשטות דברי האר"י שאף הציציות יהיו תחת הבגדים, ורק יוצאי אשכנז נוהגים להוציאם החוצה. וכתב מרן הגאון רבי שלום משאש זצ"ל בספרו שו"ת שמש ומגן חלק ב' (או"ח עד), דלדעת האר"י וסייעתיה צריך ללבוש הטלית קטן על החלוק התחתון, בל יראה ובל ימצא החוצה, לא הוא ולא ציציותיו אפילו כדי תפיסה, שהטלית קטן הוא בסוד העיבור שמכוסה ואינו נראה, ואף שזהו נגד מרן שפסק ללבוש הטלית קטן למעלה מכל הבגדים כדי שיוכל להביט בו בכל שעה, ומנהגנו הוא עתיק קודם שהופיע השולחן ערוך, ומנהגנו במרוקו דור אחר דור ללבוש הטלית קטן על החלוק יום ולילה, ומעולם לא שמענו ולא ראינו לשום חכם או רב קטן או גרול שנראו ציציותיו מבחוץ, וכן נהגנו אחריהם, ורק בימינו אלה חדשים מקרוב באו, הרבה אברכים ספרדים ואשכנזים שמוציאין ציציותיהן לחוץ אף על פי שלובשים הטלית קטן מתחת לבגדים, אמנם ראוי לכל אחד לאחוז במנהגי אבותיו בלי להראות חוטי הציציות כלל. וכן כתב עוד בספרו שמש ומגן חלק ג' (סימן נח אות ב), דהמניח מנהג אבותיו ומוציא הציציות החוצה, לאו שפיר עביד. וכן בספר נהגו העם כתב, דמנהגנו ומנהג הספרדים בכלל שאין מוציאים הציציות מחוץ לבגדים, ומה שכתב המגן אברהם שצריך להוציאם, הנה המעיין שם בדבריו יראה שלא לזה נתכוון, אלא לאותם שהיה להם כיס בכנפי הטלית ע"ש עכ"ל.