הו

 

 

הקלדה והדרה של ספרים מחכמי מרוקו

 

 

 

 

נתחיל בעזרת ה' ספר מעיין גנים על השלחן ערוך להגאון רבי אליעזר די אבילא המכונה רב אד"א

 

 

א, ב

הבית   אבל לפי האמת  כבר הוכחתי  שדעת הרב בהלכות  נדרי' בב"י ובש"ע  שאגף עצמו נידון   כלפני' וקושיא  זו ליתא  דמאי דקתני בנדרי'   מן  האגף ולפני' שפיר  מצינן לפרושי ואגף  עצמו בכלל והיינו ממקום שמתחיל האגף  אבל אגף  עצמו נידון כלפני' וכדמוכח נמי ממאי דאמרינן   שם בגמרא ומן האגף ולחוץ  כלחוץ אלמא   דאגף עצמו נידון נידון  כלפני'  דאם איתא  דאגף עצמו  נידון כלחוץ היה מפרש לה להדיא  ולאשמועינן   רבותא טפי שכן  דרך  האמורא לפרש  דבריו  וכל שקלא וטרייא  דהתם  אינה אלא על מפתן הבית  שהוא חוץ מן האגף משמע  דאגף  עצמו ודאי נידון   כלפנים ומיהוא   הכא  בפ'  ב"צ לא ניחא ליה הש"ס  לפרש  דמן האגף ולפנים היינו ואגף בכלל  פי' מקום  שמתחיל מצד חוץ האגף ומן  האגף   ולחוץ היינו ואין האגף בכלל אלא מפתן הבית  דלא הוי רישא  דמיא  דסיפא  דכי היכי דברישא   מפרש  מן האגף ולפני'    כלפני'  ואגף בכלל   ברישא נמי  נפרש  כן ואגף בכלל  וא"כ  נמצא  דברי התנא סותרי'    זה את זה  אבל אם נפרש   דמן האגף  ולפני'  היינו ואין האגף בכלל   אע"ג   דקשו  דיוקי אהדדי  מצינן למימר דמילתא דפסיקא נקט תנא  דאגף עצמו  איכא  זימני  דנידון כלפני' ואיכא  זימני   דנידון כלחוץ  או חדא דייקא וחדא  לא דייקא  וזה תמצא שמפרש הפוסקי'   כן  מה  שאין כן אם נפרש  בה  אגף בכלל  זה לא יתכן לפרשו.  באופן זה כי  הוא  שטות גמורה. ועוד אם נפרש  דמן האגף ולפני'  דהכא  דפ'  ב"צ  והאגף בכלל  א"כ  אפילו  אם נפרש רישא  דמן  האגף ולחוץ  כלחוץ  היינו  ואין  האגף בכלל ולא מיירי תנא אלא ממקו'   הנקישא דממנה ולפני'  כלפני' וממנה ולחוץ  כלחוץ מ"מ תיקשי  דבבא יתירה היא  דכיון דאשמועינן דממנה ולפני'  דוקא הוא  דהוי כלפני'  א"כ ממילא נשמע  דממנה ולחוץ      כלחוץ  ע"כ לפרש דכולהו בבי  דאין האגף בכלל  ואגף עצמו גבי עזרה נדון כלפנים ובירושלי' נידון כלחוץ  הנה כבר ביארנו  דגבי תפלה כל עובי הפתח נידון  כלחוץ א"כ   יש  לתמוה  קצת על הרב בשו"ע ככתב משפה  פנימית של עובי הדלת  וליכא לפרושי דמיירי  שהדלת  היא שוה מבפני'  עם הפתח  דזה  שיבוש גמור  דס"ס  לא הוי ליה למתלי  בדלת  אלא  בפתח כיון  דאם יהיה הדלת  לצד חוץ מן השפה הפנימית של עובי הדלת   נידון  ג"כ כל עובי הפתח כלחוץ. ומן הראיה עצמו ש דקדקנו מלשון רש"י  ומר' ירוחם וצריך לומר  דאתא  לאשמועינן דאם  תהיה הדלת  לפנים מן הפתח   דעובי הדלת ג"כ  נידון כלחוץ. ומיהו אין דעתי נוחה  בזה ולבי אומר להגיה תיבת הדלת  והפתח הוא הלשון  עצמו  שכתב הב"י  שוב  ראיתי   ע"ש שכתב  דמהב"י מוכח  דמה שלפנים  מן הדלת עד שפה פנימית  של עובי הפתח נידון  כלפני' וזה ברור  לכל מבינן  כנ"ל.