הו

 

 

הקלדה והדרה של ספרים מחכמי מרוקו

 

במסגרת זו ב"ה הוקלדו הספרים שו"ת באר מים חיים לרב אד"א ושו"ת אהל יעקב לרבי יעקב ששפורטאש הם מוצגים באוצר הספרים היהודי השיתופי להורדה לכל דורש 

 

 

נתחיל בעזרת ה'

 

ספר מעיין גנים על השלחן ערוך להגאון רבי אליעזר די אבילא המכונה רב אד"א

 

 

 

כז א

ולהכי בעינ'    על דהוי תרויהו   בסעי'  הקודם  לזה  אנו מתירי' במה  שאנו מדמי'  שומן של קרקבן  זה עם שומן של  החיתוך של התרנגולת  נמצא מכוון  אלמא   דסימן  זה הוא יותר מובהק מאלו הסימ'  ופשוט הוא  דעדי'    סימן אחר מובהק יותר מבסמני' שאינ' מובהקי' ולזה כיון המחבר  שלא  הביא  די' זה עם הקודם לו  וקי'  בעינ' בסמני'  ואי'  לדמות סימן זה עם   סימן  של הקרקבן  דסגי בס'  א' ובזה  ניחא  ג"כ  דנקט ברישא  מדמין דמשמע לכתחילה  כשבאי' לפני חכם ומורה או לבדוק בסימ'   זה  אבל בדי' זה  אבל בדי' של הראש   כבש אפשר  דוקא אי אינהו  עבדי הכי אי לאו שרי  להו אבל לומר  לה לבדוק   בזה אפשר   דלא  מדוקדק  ג"כ  שפיר נקט  המחבר ברישא אם דומי' לגמרי מכשרי'   וכו'  ובסי' נקט יש לסמוך   וכו'  מ"ש שאינו בהיתר  כ"כ ברור  כמו ברישא  ונ"מ להחמיר  בדי' זה תבא עליו  ברכה אע"ג   דבמסכת ע"ז  איתא להדיא  בדימוי החתיכות שהתיר  רשב"ג  כל הגרב שאני התם כיון שהחתיכות של הדג  הם רבי'  וכולם  דומי'  ודאוי דמותר ואי' לחוש לדילמא איתרמי  משא"כ  בדימוי חתיכה אחת אפשר שחשיינ'   ובזה נמצא    ג"כ די' זה מוסכ' דהכא בעינ'  תרוויהו אפילו למ"ד  התם בע"ז   דסגי שיהיו החתיכות מכוונות  היא  ג"כ  דעת הרשב"א  עצמו בת"ה  התם שאני וכדאמרן.

 סימן ק"ב סעיף ח'   גרסינ'  בפרק התערובת  דף  ע"ד  אמר רב טבע'  של ע"ז שנתערב  במאה טבעות  וכו'  כי אמריתה  קמי  דשמואל  וכו'  מתיבי ספק   ע"ז א סורה  ס"ס מותרת  וכו'  תנאי  היא  וכו'  אבא  סבר  לה  כר"א   ע"כ מפשט  הסוגיא משמע  דלא איפליגו הני  תנאי  בשאר איסורי'  אלא דוקא באיסורי'  החשובי' שאינ' בטלי'  שמחמת חשיבותם הו"ל  כאילו האיסור ניכר בעי'  ולא חשבי להו כס"ס  דעלמא שרי  כמו שמוסכם מכל הפוסקי' פשוט בכל המשניות  כדקתני   רימוני באדן  וכו'  מאי וכו'  ומאי דקאמר  הש"ס הכי  אי כר"י  אפילו בשאר איסורי'  אסור אינו  בשאר איסורי'  החשובי'   דומיא דע"ז  רימוני  בדאן  וכו'   ובזה אתי שפיר  מאי  דפשיטא  לן כוליה  ש"ס דס"ס   ליכא מאן דפליג  ביה  דשרי משום דיש לדחות  ולרחוק  כ"ז  לאוקמי  פלוגתא  זו  אפילו  בשאר איסורי'   מאי דנקט  רימוני  בדאן  לרבותא דשרי   כרש"י אפילו  ברימוני  בדאן  שרי ס"ס   גם שנראה כן לכאו' משטחיות תשובות הרשב"א   בסי''  קא מהסמ"ק  לכן צריכי' אנו לבאר   סוגיא זו ולפי מאי דקשיא לה לן  בה  דקתני רי"א   רימוני בדאן  אוסרי'   בכל שהוא   כיצד נפלה א' מהם לתו' ריבוא ומריבוא לריבוא אוסרי' רשב"י אומר  משום ר"ש   ריבוא  אסורי' ומרבוא לג' ומג' למקו'  אחר מותרי'   דלכאור'  ממאי דקתני תרי רבוא  אסורי'  משמע  דוקא בתערובת  הא' הוא  דאסיר ולא  בתערובת הב'  ומדקתני  בתר  הכי ומריבוא לג' ומג' למקו'  אחר מותרי' משמע  דוקא  בג' תערובות  הוא  דשרי ולא מצינן למימר לרבותא  דת"ק נקט  הכי   דאפילו   בשלשה תערובות  פליג וס"ל דאסיר  דא"כ במילתיה  דת"ק אבעי ליה מימר הכי   ואדרבא  קא חזינ'  להא מילתא  איפכא דת"ק   לא קתני אלא ב' תערובות בלבד ורש"מ קתני  למילתיה בשלשה תערובות. וקודם עמדי  על קושיא זו לפרקה צריך  לבאר לשון  א' של הרמב"ם  בפט"ו   מהמ"א ס"י   שקשה להולמו.

  זה לשונו נפל רמון א' מן התערובת  הזאת וב' רימוני'  אחרי' מרימוני בדאן ונפל מן הג'  רמון   א' לרימוני'  אחרי'  הרי אלו האחרי' מותרי' שהרי הרימון של התערובת  הא'  בטל ברוב ואם נפל א' מן התערובת הא' רימון לאלף כול' אסורי'  לא נאמר  בטל ברוב  אלא להתיר ס"ס  וכו'   עכ"ל   דינו של רבינו תמוה דס"ל  דבעינ'  ג' תערובות   קשה דבהא  אנן קי"ל דכל  ס"ס שרי אפילו שמואל  דפליג  דוקא  בע"ז בלבד אבל

  אבל בשאר איסורי' מוד' הוא לרב  דשרי  וכרש"מ   דס"ל דס"ס  שרי והתם בהדיא   במאי דאפליגו  רק ושמואל בתרי  ספיקי  אפיליגו בטבעת של ע"ז  שנתערבה  במאה טבעות  פירשו שנתערבו  באחרי'   שמואל לא פליג  אלא  בע"ז   אבל  בשאר איסורי'   ע"כ כהג   דאיכא  תרי ספיקי   שרי ועוד  טוב'  ק שה לשיטתו  ז"ל  דהא בבריתא במילתיה   דת"ק לא קתני  אלא ב' תערובות וא"כ  לשיטתו   ז"ל דרש"מ  לא    ס גי אלא בג'  תערובות אבל בב'  תערובות מודה  דאסיר א"כ  היינו מילתיה   דת"ק  ולא פליג במידי עליה  עוד קשה לן  בגוה דא"כ  אמאי לא קתני ומרבוא לריבוא  אלא מריבוא חדא    עוד קשה לן  בלשון זה של הרמב"ם שהוא עצמו   כתב בפט"ז מה' ע"ז    דע"ז שרינ'   בב' תערובות  ובש"ס משמע   דע"ז  חמירא  משאר  איסורי'  דאפילו  שמואל     דשרי בשאר איסורי'  פליג  בע"ז  וס"ל דאסור אפילו בס"ס משו' חומרא  דידהו מ"מ  והכ"מ   נדחק לישב  קושיא  זו ולא העלה  בידו כלום  הניחה  בצ"ע  לי נראה לפרש שמועה זו אליביה  דרבינו על נכון  ויסתלקו   כל העירעורי'   שיש לנו עליו  והדי הוא פירושא   דת"ק אסר בב' תערובות לגמרי ורש"מ   ס"ל דתערובת אחת  אי' לה שום היתר בעולם  ובתערובת הב' יש לצדד  דכשנפלה  ממנה לתערובת  אחרת הותר הכל   דהא  כאלו הב'  תערובות   איכא תלת   ספיקא  דאינהו תרי וכמו שנבאר בסמו'  בס"ד   וכשלא נפל ממין  התערובת לתערובת אחרת אסיר לזה לא מצי תנא  דבריתא  לאשמועינ'  שריות' בתערובת  שניה וג"כ לא מצי למתני איסורא לגמרי  אלא  כשחזרה ונפלה   א'  מהן לתערובת  ג'  דאז כל ספיקי'  דאיכא לספוקי בתערובת ג' אתינהו בתערובת שניה ומ"ש' ליה לרבינו  ז"ל דאיכא הפרש טובא  בי' ע"ז לשאר איסורי' החשובי' דאע"ג דע"ז  חמירא טפי מ"מ בס"ס שרינ' לה   דהא מידי  טעמא הוא  דלא בטלה משו'  שהחמירה התורה  אפילו במשהוא  ובספקא אבל  בס"ס לא נכלל  בשאר איסורי'  החשובי' דטעמא דאיסורא  דידהו משו' חשיבותם וכמאן  דאיתיה לאיסוריה  בעיניה  ולהכי הספק  הא' אינו נחשב להצטרף עם הספק  הב' ובעינ' תרי  ספקי  אחריני  ס"ס של   ע"ז היינו ב'  התערובות  ושל שאר   איסורי'  היינו בג'  תערובות  או בדבר שהוא מעיקרא  ספק אם היא  של איסור מדרבנ'.

ובזה מתישבי' דברי הרמב"ם   בפט"ז מהמ"א  דהאי דבעינ'  ג'  תערובות  ברימוני    באדן  הינו להתיר כל התערובת משו' התערובת  ראשונה   ראשונה  בטלה ברוב  ועד"ז מתפרשי דברי'    הרי מבואר מלשון  זה של רבינו  דיש חילוק  בי'  האיסורי' החשובי'  לשאינ' חשובי'  ומאי דאיפליגו תנאי  לא איפליגו אלא  באיסורי' החשובי'  אבל  בשאר איסורי' כולהו מודו דס"ס שרי וכגון באיסורי'  ששיעור'  למעלה   מס'  כגון   ערלה מדאוריתא  בס'   סגי  או מב"מ  ברובא  בטל   אבל דברי'   ששיעורם ברוב  או בס' לא  סגי  להו בס"ס וזה דוקא  בשאר איסורי'  הוא   דסגי להו בס"ס   דב'  תערובות אבל דשל"מ  יש פני' לומר אפילו בב' תערובות לא שרינ' להו דגרסינ'  התם בסוגיא  זו  אמילתיה  דשמואל דמאן דס"ל  אי  כר"י אפילו בשאר איסורי'   נמי אסיר  ואי כרש"מ אפילו  בע"ז נמי שרי  ומפרקי' לעולם  כר"י וסבר  כוותיה בחדא  ופליג  עליה בחדא  ואב"א  ס"ל כר"א  פירש"י  ס"ל  כר"א   דתנן  בע"ז ס"פ כל הצלמי'   נטל הימנה עצי'   אסורי' בהנאה  וכו'  אפה בה את הפת   אסור  בהנאה  נתערבה באחרות  ואחרות  באחרות   כול' אסורי' בהנאה  ר"א  אומר יולי' הנאה לים המלח  אלמא אית ליה לר"א  ס"ס מדקתני אחרות  באחרות  ע"כ ולשון   זה של רש"י  קשה להולמו חדא  דמאי ארייא  דקאמר סבר לה   כר"א  הא ככ"ע  אתייא   אדרבא  רבנ'   מחמרי טפי  דלא  סגי ליה בפדיון עוד קשה מעיקרא  אדמותיב ליה לשמואל מבריתא לסייעיה ממתני' דעדיפא טפי תקשי ליה ממתני'