הו

 

 

הקלדה והדרה של ספרים מחכמי מרוקו

 

ספר תוקפו של יוסף לרבי יוסף אלמליח זצוק"ל ​

הוקלדו ראש משביר בירדוגו באר מים חיים דאבילא  ואהל יעקב ששפורטאש והופצו לציבור באוצר החכמה באותיות מרובעות מאירות עינים ובכך השתפרה יכולת החיפוש פי ארבע. 

   

 

יט, ב

 

 

ששלמו ימי  האכרזתא וכו' אין הדברי' אמורי'  אלא באדרכתא שהיא  על נכסי יתומי' מדדייק לישנא שכותבי'   וכו' על נכסי' יתומי'  משמע  בפשיטות   דבשאר  אדרכתות שאינם על נכסי' יתומי'  אצ לכתוב לשון באדרכתא אפילו לכתחילה ומכש שאינה  נפסלת אלא אם לא כתבו  הן  אמת שגם בנפרע מנכסי' יתומי'  הלוה שלא בפניו  צריכים ביד להעיד להכיר שהם אלו נכסי הלוה   כדי להוריד בהם המלוה  היא  ראיה   ג' שצריך להביא המלוה לביד שאלו הנכסי' הם של הלוה או בחזקתו למר  כדאית ליה ולמר כדאית ליה  כדאיתא בסי' קו  ומ"מ אצ שיכתבו  ב"ד וכן באדרכתא ומכש שאינה נפסלת  אם לא כתבו מדלא כ"כ  מרן  בסי' קו ודקדק לכתוב כאן  בסי'    קט כשכותבין  וכו' על נכסי יתום  משמע דוקא  בנכסי' יתום  הדין  כן ומשמע לי ג"כ  שם הוא נפרע  בפני הלוה  דבאדרכתא  דסי' צט   אצ בד  להכיר אפילו שהיא בחזקת הלוה  אלא מורדי' אותו  ע"פ הלוה   והמלוה שאומרי' שהיא שלו הואיל ואין כאן מערער מדלא  כמו שצרי'  בסי קו  בנפרע  שלא בפניו ודקדק   בסי' קו לומר ג' ראיות צריך  להביא כשנפרע  שלא בפניו משמע בפשיטות שאם נפרע בפניו צריך  אצ להביא ראיה   זו  שהיא בחזקתו ולפ"ז ג' מחלוקות  בדבר  דבאדרכתא שעל נכסי' יתומי בעני שיכירו  בבד שהם נכסי יתומי ושיכתוב  כן באדרכתא ואם לא כתבו כן  באדרכתא  פסולה ובאדרכתא שלא  בפני הלוה   בעינן  שיכירו ביד שהיא בחזקתו לפחות  אבל אצ לכתוב  כן  באדרכתא ובאדרכתא  שבפני הלוה   אצ להכיר אפילו היא  בחזקתו  אלא עפ הלוה המלוה  או עפ השמועה  כותבי ומורידי'  הלוה טעם הנראה  דבשני החלוקות האחרונות כיון שאצ ביד להכיר  עדות ברורה היא של הלוה   דלא נפק מינה  מדי אם יבוא המערער  ויאמר שהיא שלו ותתבטל ההורד ה   עש בד לכן  אין צריך ביד לכתוב  באדרכתא אפילו  אותה הכרה מועטת  דחזקה  שצריכים להכיר   אבל בנכסי' יתום שצרי'  להכיר  עדות ברורה שהיא של המת  כדקאמר טעמא בגמרא  בפ' הנושא  והביאו  הרב הסמ"ע  בסי' קט חיישינן שמא  הם נכסי' היורש  ואין הבי"ד מבחיני'   בכך  ואחר  שישביח המלוה קרקע יוציאנה היורש  מידו חיישינן לזילותא  דבי"ד טפי שלא חששו לתקנת המלוה משה  דצריך כולה לבד טפי  שלא חשש לתקנת  המלוה משום הכי הצריכו   גכ לכתוב עדות באדרכתא ושאם לא כתבו  פסולה  כיון שלא נעשית כתיקון חכמי' שהצריכו הכרה זו לביד וחישינן  שמא טעו ולא הכירו כיון  שלא כתבו עדותן באדרכתא   גם כיון   דעבידי למטעי  בהכי אפילו